ימי העיון של פסיכואקטיב
 

חברי פסכיאוקטיב עורכים ימי עיון, בנושאים שונים, מזווית המחברת בין הפוליטי והחברתי, לאישי ולטיפולי.

ימי העיון שהתקיימו בשנים 2007-2010:

•  "מחסומים פסיכולוגיים לשלום", ינואר 2007 בנוה-שלום.
•  "טי-פולי-טי - הקשר בין הטיפולי לפוליטי בחברה שחווה ומייצרת אלימות",  ינואר 2008 באוניברסיטת תל-אביב.
• "המרחב הטיפולי בצל הקונפליקט היהודי-ערבי", אפריל 2008 באוניברסיטת תל-אביב.
• "של מי המקום הזה? הקונפליקט היהודי-ערבי בין המרחב הנפשי למרחב הפוליטי", מרץ 2009 באוניברסיטת חיפה.
• "ההשפעות הפסיכולוגיות של השירות בשטחים על החיילים ועל החברה הישראלית", יוני 2009 באוניברסיטת תל אביב
• "בעקבות הצעת החוק לאיסור ציון הנכבה: דיון בטראומה, זיכרון, ושכחה", פברואר 2010 באוניברסיטת תל אביב.
• "יש פיל בחדר" - על המפגש הערבי-יהודי בטיפול הפסיכולוגי, פברואר 2011, אוניברסיטת חיפה. 

דצמבר 2014: "התנגדות בלתי אלימה בפסיכותרפיה ובחברה" לזכרו של ד"ר איאד אל סראג‘
אל-סראג‘ היה פסיכיאטר עזתי, שפעל להתנגדות לכיבוש הישראלי בדרכים בלתי אלימות והוביל את התפתחות שירותי בריאות הנפש הקהילתית בשטחים הפלסטיניים הכבושים. התנגדות היא מונח מרכזי בשני תחומי עשייה שונים מאוד זה מזה: פסיכואנליזה והמאבק נגד הכיבוש. בפסיכואנליזה, התפתחה ההכרה שלהתנגדות יש גם השפעות משחררות ושיתכן שהיא נחוצה לטיפול. בהתנגדות לכיבוש, רבים מהפעילים המעורבים במאבק מחזיקים בעקרונות של אי אלימות, מתוך הכרה בכך שאלימות מובילה לאלימות נוספת. נושאים אלו עמדו במרכזו של הכנס, שאורגן על ידי פסיכואקטיב, קול אחר ורופאים לזכויות אדם. הכנס התקיים באנגלית, ובין הדוברים בו היו: ג'סיקה בנג'מין, אחמד אבו טאווחינה, סטיבן פרוש, לין סגל, סמאח ג'אבר, אורי הדר, ורוחמה מרטון.

 

פברואר 2011: "יש פיל בחדר" - על המפגש הערבי-יהודי בטיפול הפסיכולוגי
ום העיון עסק במפגש היהודי-ערבי במרחב הטיפול הנפשי. מפגש זה מזמין את המטפלים, המטופלים וגם המדריכים להתמודד עם הבדלים חברתיים ותרבותיים, אשר מקבלים משמעות מיוחדת, ולא פעם טעונה, לאור יחסי הכוחות בין רוב ומיעוט בחברה 
פברואר 2010: "בעקבות הצעת החוק לאיסור ציון הנכבה: דיון בטראומה, זיכרון ושכחה"

יום העיון נולד בעקבות הצעת החוק האוסרת את ציון הנכבה במוסדות ישראליים ממלכתיים, ובעקבות הוראת שר החינוך להוציא את אזכורי הנכבה מספרי הלימוד.  שנת 1948 הפכה לשנה מכוננת הן עבור העם היהודי והן עבור העם הפלסטיני. מה אנו יודעים ומה אנו מספרים על ההיסטוריה ועל מה שקרה ב- 1948? מהן ההשלכות הנפשיות והחברתיות של ההיסטוריה, הידועה והלא ידועה, המוכרת והלא מוכרת, על פלסטינים ויהודים החיים במדינת ישראל בהווה? אילו תהליכים ממסדיים וחברתיים מתרחשים בישראל סביב הנכבה וכיצד ניתן להעמיק את הבנותינו ולדון בהם בעזרת כלים פסיכולוגיים?


יוני 2009: "ההשפעות הפסיכולוגיות של השירות בשטחים על החיילים ועל החברה הישראלית"
החברה הישראלית מטילה על החיילים המשרתים בצבא את התפקיד של שליטה ופיקוח על עם אחר – העם הפלסטיני החי בשטחים. חיילים אלה מהווים את הממשק הכמעט בלעדי בין החברה הישראלית לבין החברה הפלסטינית בשטחים; המפגש שלהם עם התושבים הפלסטינים - במחסומים, בעת ביצוע מעצרים ובהפעלת הגבלות חופש רבות אחרות - נעשה מעמדה של כוח, סמכות ושליטה וכרוך פעמים רבות בפגיעה בזכויות אדם בסיסיות. יום העיון נועד לבחון את ההשפעות הפסיכולוגיות של השירות הצבאי בשטחי הכיבוש, הן על החיילים עצמם והן על החברה היהודית בישראל, שנמנעת ממפגש ישיר עם פלסטינים בשטחים אבל שולחת ומקבלת חזרה את בניה ובנותיה משירותם הצבאי שם. עוד נבדק עד כמה ההשפעות הללו גלויות ומדוברות בחברה, בצבא, ובקרב אנשי בריאות הנפש.


מרץ 2009: " "של מי המקום הזה? הקונפליקט היהודי-ערבי בין המרחב הנפשי למרחב הפוליטי"

בכנס  עסקנו בשאלת "המקום" על היבטיו השונים, שכן הכורח לחלוק מקום נמצא בבסיס הקונפליקט המתמשך בין שני העמים. הצענו התבוננות בנושא זה מתחומי הפסיכולוגיה הקלינית, המחקרית והחינוכית, וניסינו להרחיב את הבנתנו בעזרת פרספקטיבות שונות מתחומי המגדר, הפילוסופיה והאנתרופולוגיה. עסקנו בחסמים ובמכשולים לשותפות במקום; במנגנונים נפשיים וחברתיים שלהם תפקיד מכריע בהזנת הקונפליקט ובשימורו; בתנאים המאפשרים יצירת דיאלוג ולפוטנציאל החיובי הטמון בעבודה משותפת בין יהודים-ישראלים לבין פלסטינאים. בין השאר, עסקנו  בחוויות הקשורות במאבק ובבעלות על מקום; תחושות של ערך עצמי בהקשר הלאומי ; בתהליכים של יצירת זהות ושל שימורה ביחס למקום; בחוויות של השתייכות והעדר השתייכות, של עקירה ושל הגירה; הכנס נערך ביוזמת פסיכואקטיב ובחסות המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה.